קסלסי נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה לתשלום סך של 3,076 ₪ בגין נזק למצבר ולמערכת מיזוג-אויר אשר נגרמו לרכבו של התובע, לטענתו, באירוע מסוג תאונה עצמית מיום 20.7.2009 (להלן: "הרכב" ו"התאונה" בהתאמה). הרכב מתוצרת הונדה שנת ייצור 2004 נושא מספר 51-009-57.

2.הנתבעת, מבטחת הרכב, הכירה בחלק מן הנזקים אשר נגרמו לרכב בתאונה הנ"ל, זאת לאחר שהרכב נבדק על-ידי שני שמאים מטעמה של הנתבעת. בה בעת סירבה הנתבעת להכיר בחלק אחר של הנזקים הנטענים בשל כך שלא נמצא קשר סיבתי בין נזקים אלה לבין אירוע התאונה. על רקע זה הוגשה התביעה.

3.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ואחד משני השמאים שבדקו את הרכב מטעמה של הנתבעת, מר אנדרי עזריה (להלן: "עזריה"). התובע ביקש לקבל את התביעה בהסתמך על מומחיותו המקצועית של התובע ועל הבנתו האישית על רקע עיסוקו בתחום ההנדסה למיכון תעשייתי. על סמך מומחיותו וניסיונו המקצועיים ביקש התובע לקבוע כי הנזק שנגרם לחלקים שבעלות החלפתם סירבה הנתבעת להכיר – אף הוא מקורו בתאונה הנ"ל. טענת התובע בהקשר זה היא כי מעוצמת המכה שספג הרכב בעת התאונה נוצר כוח חשמלי שגרם להלם תרמי ולקצר במצבר ובאימובילייזר, וכפועל יוצא נגרם גם נזק עקיף למזגן הרכב וחלקיו התפזרו בשטח.

4.בעדותו בפני אישר התובע כי שני שמאים שונים מטעמה של הנתבעת בדקו את הרכב ושניהם סרבו לאשר את דרישת התשלום של התובע שכן על-פי חוות-דעתם המקצועית הנזק הנטען אינו קשור לתאונה. התובע הסביר את עמדתם של השמאים בכך שהם עובדים עם הנתבעת ועל כן עמדתם מוטה לטובתה של חברת הביטוח. התובע אישר כי לא הביא חוות-דעת פרטית של שמאי מטעמו שיש בה כדי לתמוך בטענותיו לקשר סיבתי בין הנזק שבגינו לא פוצה על-ידי הנתבעת לבין אירוע התאונה.

5.התרשמתי מעדותו של עזריה, הן לעניין מומחיותו המקצועית והבנתו בתחום שעליו העיד והן לעניין היותה של הבדיקה שנעשתה לרכב על-ידו יסודית ומעמיקה. עד זה הסביר באריכות ואף הדגים באמצעות תמונות הרכב (נ/1) את טענתו לפיה לא ניתן לייחס את הנזק שנגרם למצבר ולמערכת מיזוג האוויר לאירוע התאונה, זאת לאור מיקום הנזק שנגרם לרכב בתאונה מחד גיסא ומיקומם של המצבר ומדחס המזגן מאידך גיסא. לדברי העד, ציר הפגיעה של המכה שנגרמה לרכב בתאונה שונה מן הציר עליו ממוקמים המצבר והמדחס, באופן שמונע את ייחוס הנזק בהם לאירוע התאונה.

6.באישורים שונים שהוצגו לעזריה על-ידי התובע בחקירתו הנגדית, ואשר מעידים על כך שהרכב עבר טסט בבוקר התאונה ונמצא תקין, אין כדי לסתור את ממצאיו הנ"ל של השמאי מטעם הנתבעת. הדברים אף הוסברו בחקירתו הנגדית של עזריה והם מקובלים עלי במלואם. בסופו של יום לא עלה בידי התובע להראות כי הנזק לחלקי הרכב שבגינם לא פוצה על-ידי הנתבעת, מקורו אכן בתאונה.

7.לכך מצטרפת טענתה של הנתבעת כי הרכב רשום על שם חברה בע"מ וכי מטעם זה יש לתבוע את הנזק הנטען אשר נגרם לרכב בבית-משפט השלום ולא בבית-המשפט לתביעות קטנות. מרישיון הרכב אשר צורף על-ידי התובע לכתב-התביעה (ת/4) עולה כי הרכב רשום על שם חברה בשם דמק אנרגי דיבאלופמנטס ח.פ. 51-358609-9. לפיכך, וככל שביקשה בעלת הרכב לתבוע את הנתבעת בגין נזק שנגרם לטענתה לרכב ושלא הוכר על-ידי הנתבעת, היה עליה לתבוע נזקיה בבית-משפט השלום, כטענת הנתבעת ולאור הוראת סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מכוחה שמורה הזכות לתבוע בבית-משפט לתביעות קטנות אך ורק ליחיד.

8.אני דוחה אפוא את התביעה, הן לאור האמור בסעיף 7 לעיל והן לגופו של עניין. התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך כולל של 750 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל.

9.העד מטעמה של הנתבעת נטל עימו בהיסח הדעת את התמונות שהוגשו על-ידו, נ/1. הנתבעת תמציא את התמונות הנ"ל במקורן לתיק בית-המשפט תוך 14 ימים מעת קבלת פסק-הדין, באמצעות שליח או בדואר רשום עם אישור מסירה.

10.פסק-הדין נתון לערעור לאחר נטילת רשות בפני בית-המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: